רש"י על חולין ק״י

1 איכא תנא - בהאי דוכתא:

2 דאתנייה לרב כחל - יש כאן מי ששנה לרב כחל שבשלו בלא קריעה אסור באכילה ולישנא בתרא דרב הוה שמיעא ליה לרבי אלעזר:

3 אחוייה - בני המקום:

4 לרב יצחק - אמרו לו לרבי אלעזר זה שנאה לו:

5 אני לא שניתי לו כחל כל עיקר - כלומר שום כחל לא שניתי לו לאיסור בין כחל מניקה ובין כחל שאינה מניקה:

6 ורב - ששנה להם כחל שאסור:

7 בקעה מצא - כלומר ראה שהיו מזלזלים באיסור בשר בחלב והחמיר עליהן:

8 לטטלפוש:

9 ריבעא - ליטרא:

10 רב כהנא מתני הכי - כמו שאמרנו שכן השיבו רב יצחק לרבי אלעזר לא שניתי לו כל עיקר:

11 כחל מניקה - שהיתה מניקה ויש בדדיה חלב כנוס הרבה:

12 ומתוך פלפולו של רבי חייא - שהוא מחודד מאד ומבין מעצמו וכסבור שתלמידיו מחודדין כמותו כשחזר ושנאה לפני ר' חייא שנה לו סתם וסבור שיבין רב שאין אסור אלא מניקה ולא הבין:

13 תכלא - שכול קובר את בניו:

14 מרא דעובדא - זהיר במעשים טובים:

15 לא אכלי כחלי - לגמרי אפילו צלי ואפילו קרעו:

16 במאי טויתינהו - היכן הוו לך שם עצים:

17 בפורצני - חרצנים שאצל היקבים והבערתים:

18 לאחר שנים עשר חדש הוה - ותנן במס' ע"ז דף לד. לחים אסורין יבשין מותרין ואלו הם לחים כל שנים עשר חדש:

19 דקדחו בהו חילפי - גדלו בהם מחמת שנרקבו ונעשו עפר:

20 חילפי - אורטיי"ש והואיל ומתקלקלין ונרקבין ולא נטלו משם ש"מ אינו חושש:

21 פטור מן התפילין - מפני שצריך לחלצן תדיר:

22 דלא הוה רמי חוטי - לא הטיל ציצית לטליתו:

23 כפתוהו - על העמוד להלקותו כדתניא כתובות דף פו. בד"א דארבעים ותו לא במצות לא תעשה שכבר נעשית העבירה אבל מצות עשה שלפניו ואינו רוצה לקיימה כגון אומרין לו עשה סוכה ואינו עושה עשה לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו:

24 שמתן שכרה בצדה - למען יאריכון ימיך שמות כ לכך פירש מתן שכרה לומר אם לא תקיימנה זהו עונשו שלא תטול שכר זה:

25 כבדא מה - אתם נוהגין בו מותר לבשל בקדרה או אסור מפני שפולט דם ואע"פ שכולו דם אפ"ה לאחר שפירש ויצא הרי הוא דם ואסור:

26 כי סליק - רב ספרא:

27 אשכחיה לרבי זריקא - ובעא מיניה:

28 אמר ליה - ר' זריקא:

29 אנא שלקי לר' אמי ואכל - בשלתי לו הכבד ואכלו:

30 כי אתא - רב ספרא:

31 לגביה - דאביי סיפר לו מה ששמע:

32 א"ל - אביי:

33 למיסר נפשה - שיהא דם הנפלט ממנה חוזר לתוכה ואוסרת:

34 לא מיבעיא לי - דפשיטא לי דכיון דטרודה היא לפלוט ולהוציא כל שעה לא בלעה:

35 כי קמיבעיא לי למיסר חבירתה - אם דם היוצא ממנה אוסר בשר אחר המתבשל עמו:

36 דתנן הכבד אוסרת ואינה נאסרת - כלומר מדפשוט לך בדידה דשריא אלמא שמיעא לך הא מתני' אם כן למיסר נמי חבירתה לא תיבעי לך דהא הך משנה גופה תנן בה דאוסרת ובסדר זרעים היא:

37 אמר ליה דלמא ההיא בכבדא דאיסורא - כגון דטרפה: